:תיק הפקה - אלמוג
תחקיר
וירוס הקורונה פגע קשות בתחומים רבים בישראל ובתוכם גם בתחום האופנה. הכנסתם של מעצבים רבים ושל חנויות האופנה נפגעו בצורה בלתי רגילה, חנויות מעצבים רבות נסגרו, מעצבים רבים החלו לעבוד בתור שליחים או עבודות מזדמנות אחרות על מנת להביא פרנסה הביתה. לדוגמה, אורלי רזילי אשר נאלצה לסגור את הרשת בעקבות סגירתו.
"סגירת רשת רזילי מתווספת לפרידות רבות בענף האופנה בשנתיים האחרונות. רזילי היא רשת האופנה הראשונה בישראל שסוגרת מיד עם החזרה לשגרה בתום חודשיים של הפסקת פעילות החנויות בקניונים, וייתכן כי היא לא האחרונה. "
מתוך הכתבה על סגירתה של רשת רזילי- https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5728938,00.html
בכתבה שלי ראיינתי את מעצבות האופנה הצעירות, אן דהן וחן חוה. פגשנו אותם בתצוגת האופנה שהוזמנו אליה, הן הגיעו בתור מעצבות הלבוש של עדי ביטי ומיכל אנסקי שהלכו על המסלול.
אן דהן היא מעצבת צעירה מטעם שנקר- https://www.shenkar.ac.il/he/news_items/fashion-israel-ann
חן חוה מעצבת לרוב שמלות כלה ובעקבות המצב שהפחית בחתונות גדולות ושמלות כלה מעוצבות היא מתנסה היום בבגדים הפשוטים של היום יום.
נושא האופנה תמיד עניין אותי, המצב שנכנסו אליו מעצבים צעירים ורשתות אופנה סיקרן אותי מאוד ונהנתי מאוד לחקור על הנושא ולראיין בנות שחוות את השינוי הגדול שנוצר בעצמן, גם אם הקשיים נוצרו בתחילת דרכן. הסגנון של הכתבה שלי היה סגנון של כתבה שתמיד חלמתי לעשות ומאוד נהנתי לבנות אותה.
פרוטוקל מעקב
נושא הכתבה הוא איך הקורונה משפיעה על מעצבי אופנה שכולנו מכירים ואיך בימים אלה נראית תצוגת אופנה למרות כל ההנחיות. בכתבה מצולמת תצוגת האופנה שנערכה בחודש נובמבר במהלך שבוע האופנה בישראל. בתצוגה מופיעות נשים מפורסמות אשר מייצגות עולמות שונים בעולם התקשורת. הנשים לבושות בחליפות/ שמלות בגוונים שונים של ורוד משום שמטרת התצוגה היא לעורר את המודעות בקרב הנשים במדינה בנוגע לבדיקות וגילוי מוקדם של סרטן השד. שמה של תצוגת האופנה הוא "אחת מתשע".
התצוגה מתקיימת בהתאם להנחיות כאשר רק אנשי מקצוע בחדר- צלמים, עורכים, אנשי תאורה, מעצבות הבגדים ואנשי תקשורת. עשרה אנשים בסך הכל. כל אחת בתורה נכנסת לחדר ללא קהל רק עם אנשי מקצוע ועולה על המסלול כשמתנגנת ברקע מוזיקה, מצלמים אותן בוידיאו ובתמונות סטילס. בכתבה שלנו ראיינתי את חן חוה ואן דהן שעיצבו את הלבוש של מיכל אנסקי ועדי ביטי. הן משתפות מה עובר עליהן בתור מעצבות צעירות שצריכות להתמודד עם משבר הקורונה שמפריעה להן בדרך להצלחה. הן מסבירות איך הן מתמודדות עם ההגבלות ועם הקשיים שנוצרו- אין אירועים, אין חתונות ולכן אין הרבה סיבות לעיצוב אך הן אינן מתייאשות, הן פועלות בכל הכוח וחדורות מטרה, להתפרסם לשגשג ולהצליח. אני ועמית יצאנו לתצוגת האופנה ביום השני שלה בתאריך 16 בנובמבר, 2020. כמה ימים לפני הלכנו לבית הספר לקחת מצלמה, חצובה, תאורה ומקרופון. עיצבנו את המקרופון עם הלוגו של האתר והאינסטגרם שלנו. כתבנו שאלות למעצבות האופנה שנראיין באופן כללי משום שלא ידענו מי הולכת להיות שם. אבא שלי הסיע אותנו לשם כמה שעות לפני שהמופע התחיל. פגשנו את המעצבת של מיכל אנסקי- אן דהן, ששמחה שנראיין אותה, היא עמדה איתנו בחוץ מול המצלמה וענתה על השאלות. לקראת הסוף הגיעה עדי ביטי עם המעצבת של השמלה שלה- חן חוה. היא הייתה מאוד נחמדה וענתה על השאלות בשמחה ובצורה מפורטת וברורה. היא הגיעה חדורת מטרה להעביר מסר ולהעלות את מודעות הציבור לגבי התמודדותם של מעצבים צעירים עם משבר הקורונה.
שאלות שנשאלו
אן דהן:
-
בתור מעצבת צעירה איך את מסתדרת בימים אלה?
-
זה נכון שאת מעצבת מטעם שנקר?
חן חוה:
-
בתור מעצבת צעירה איך את מתמודדת בימים אלה?
-
יצא לך לעצב שמלת כלה בזמן האחרון?
-
ואת רואה את הקורונה כמשבר משמעותי? הוא מפריע לך בדרך נגיד אם תכננת לעשות משהו וזה עוצר אותך?
-
איך את מרגישה עם זה שהגעת היום ועיצבת לעדי את השמלה שלה?
עריכת כתבת הוידאו
חלק מן השאלות שנשאלו נשאלו בהתאם לתשובות קודמות והן אילתור במקום, התמונות סטילס צולמו תוך כדי הסרטונים ותוך כדי ההופעה על המסלול של הבנות. הראייונות היו קצרים יחסית ולכן לא ויתרנו על שום חלק ממה שנאמר. בחלק מהזמן שהיינו שם ביקשו מכולנו לצאת החוצה חוץ מהצלמים של התצוגה עצמה בגלל שהיינו הרבה אנשים בפנים ולא רצו לחרוג מההנחיות ולכן השארנו את המצלמה דולקת ומצלמת כשיצאנו לבחוץ אבל חלק מהמשתתפות לא הספקנו לצלם.
הראיון צולם במועדון החמאם ביפו, איפה שנערכה תצוגת האופנה. הראיון של חן חוה נערך בתוך האולם עצמו אחרי שעדי ביטי סיימה את המסלול ורוני דלומי מתארגנת לעלות, והראיון של אן דהן נערך בחוץ של המתחם. בשתי הראיונות אני מראיינת אותן כאשר אני עומדת מולם ומחזיקה להן את המקרופון כשהן מדברות. המצלמה לצידינו והתאורה תלויה עליה. בחלק מן הצילום סובבנו את המצלמה שתהיה מול וקרובה אל המראויינות עצמן בלעדיי על מנת להתמקד בהן ועל מנת ליצור עיניין כשיש עוד זוויות צילום. כשחיפשנו שירים לכתבה התייחסנו לשירים של העצמה נשית בין אם נשים שרות ובין אם הן מעצימות דרך מילות השיר. לבסוף בחרנו את השיר “that’s my girl” של הלהקה Fifth harmony. השיר התאים לתצוגת האופנה גם בגלל המנגינה והקצב שלה שגורמת לתצוגה לשבת על הביטים של השיר וגם מילות השיר שמתייחסות לכוח הנשי. השתמשנו בויזואלים רבים שצילמנו בתצוגה עצמה, המסלול שהבנות עשו וצילום של המקום ושל ההכנות והוספנו פוסטים מהאינסטגרם של הבנות שראיינו ושל הבנות שהשתתפו בתצוגה עצמה. התמונות מהאינסטגרם של הבנות שראיינו מציגות את העבודות שלהן ובגדים שהן ייצרו בעצמן. התמונות מהאינסטגרם שנלקחו מהבנות שהופיעו בתצוגה עצמה נותנות סיום יפה ומעניין שמסכם את הערב כמו שהן בחרו לפרסם את התמונות האלו על מנת לסכם את החוויה שעברו ועל מנת להעביר את המסר החשוב שיוצרת תצוגת האופנה והוא להבדק ולשמור על הבריאות שלנו בתור הנשים החזקות שאנחנו.
רפלקציה אישית
בעקבות הכתבה למדנו איך מתנהלת תצוגת אופנה מצולמת, איך מכינים את הכתבות ומאיזה זוויות מצלמים את
תמונות הסטילס ואת קטעי הוידיאו. היה מאוד נחמד לראות ולחוות איך למרות המצב המגביל והמאתגר בני האדם מסתגלים לכל מצב או סיטואציה בחיים ולומדים איך להתמודד עם המצב בצורה הטובה ביותר. ההתנהלות הזאת נותנת דוגמה אישית ומלמדת אותנו הרבה בתור בני אדם- לא להרים ידיים כשקצת קשה ולהתמודד עם המצב בצורה החיובית והטובה ביותר.
היינו ערוכים לתצוגה מבחינת ציוד, בגלל שלא ידענו את מי נראיין כתבנו שאלות כלליות אך השאלות בראיון זרמו בהתאם לאדם שראיינו ובהתאם לתשובות קודמות שלו.
בהתחלה היינו קצת ביישנים והרגשנו מאוד צעירים ביחס לכל הצוות שהיה באולם ומחוץ לו, התרגשנו לפגוש את המפורסמים ולדבר איתם ובסופו של דבר נפתחנו והרגשנו הרבה יותר בנוח.
החוויה הייתה כיפית ומאוד ריגש לקחת חלק בתצוגת אופנה כל כך שונה ומשמעותית עם מסר מאוד חזק.
הכתבה היא כתבה שונה ומעניינת, בניגוד לרוב הכתבות בתקופה הזו, הכתבה נותנת תקווה ומקום להבנה שזה המצב וצריך להתמודד איתו בצורה הטובה ביותר. גם אם קצת קשה לא מרימים ידיים ונלחמים על המטרה שלנו עד הסוף כמו שחן חוה טוענת ואן דהן שנמצאת בתחילת דרכה אבל לא נותנת למצב לפגוע בשאיפה. הכתבה מלאה במוזיקה ועוצמה נשית, היא משדרת שהמצב טוב ושהכל חיובי למרות כל ההגבלות שחלו גם במהלך התצוגה. הכל צבעוני ויפה בעין.