לשף שאול בן אדרת (בן 55 ) היו  שתי מסעדות שף מצליחות: 'התרנגול הכחול' בתל אביב , ו'קימל' בגלבוע . מאז שהקורונה פרצה בפברואר 2020 הוא סגר את הדלתות כמו כל ענף המסעדנות , ונותר עם חוסר מעש.  גם הטיולים הקולינריים לאיטליה פסקו וכדי להשאיר מעט ניחוח של עשיה הוא בעיקר התנדב לשמח ולהאכיל אנשים במסגרת פינה בתוכנית חיסכון בערוץ 12 עם מנחם הורוביץ . בין היתר בישל ארוחות במקלט לנשים מוכות ולחיילים בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ. בראיון שערכנו איתו במסעדה הסגורה 'התרנגול הכחול' , שאול נראה עצוב ומאוכזב מהטיפול של הממשלה בענף המסעדנות. "אחרי הסגר הראשון חזרנו לעבוד קצת לפי המתווה של משרד הבריאות וחשבנו שככה זה יהיה ובטח ימצאו תרופה ונשאר לעבוד בקפסולות , והקורונה תיעצר והנה אנחנו כבר אחרי סגר שני והאופק מאוד שחור והאמת לא יודע מה יהיה אנחנו בסוף אוקטובר תחילת נובמבר כבר תקופה של מעל שלושה חודשים שהמסעדות סגורות ואם המדינה לא תעזור באמת, אז הרבה עסקים  יקרסו , והאמת אני לא יודע אם יהיה שווה לפתוח אם יגבילו משמעותית את כמות האנשים שניתן לארח במסעדה", אומר בן אדרת.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

לדבריו, ענף המסעדנות בשנים האחרונות זה עסק לא כלכלי. "אני לא מכיר שף אחד או מסעדן אחד שיגיד לך שהוא מרוויח יפה. אנשים רואים תוכניות של מאסטר שף ורוצים לפתוח מסעדה... אני אומר מניסיון, תעשו דברים אחרים רק לא לפתוח מסעדה", הוא אומר ומנמק, כי בשנים האחרונות יש את חוק הטיפים וחוק העובדים הזרים שמכביד מאוד וכשצריך כהשקעה ראשונה  2-3 מיליון שקלים, רק כדי לפתוח את הבית קפה או המסעדה, צריך לזכור, שאם אתה לא מצליח להחזיר את ההשקעה כי אתה סגור כבר שנה שלמה בגלל הקורונה, כל החיים שלך אתה תעבוד בשביל להחזיר את ההשקעה שירדה לטמיון ולהחזיר את החובות, זה מאוד עצוב".

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

איך התמודדת עם האילוץ לסגור את המסעדה ?

"זה היה באמצע חודש מרץ נפל עלינו כמו פצצה .מאוד קשה פסיכולוגית לקבל את זה גם לא היינו מוכנים לזה אף פעם לא התמודדנו עם מצב כזה אני מסעדן כבר מעל ל 30 שנה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמות ופיגועים שהשפיעו על ענף המסעדנות , אבל לא ככה  לתקופה ארוכה.  זה משהו חדש , לא ידענו להתמודד עם זה . לסגור מסעדה זה לא ממש פשוט זה לזרוק מלא אוכל, להוציא כ- 150 עובדים לחל"ת, יש הוצאות והתחייבויות שאתה צריך להמשיך לשלם כשאין הכנסות , זה בעיה".   

​

הממשלה נתנה סיוע ומענקים?

"המענקים הם תלוי כמה הרווחת שנה או שנתיים קודם לכן , וזה לא משקף את המציאות שאתה נמצא בה כרגע. בנוסף יש הוצאות של ארנונה, ביטוחים , הוצאות תחזוקה ועוד. מדובר בהוצאות מאוד כבדות , כך שהמענקים לא יכולים להחזיק אותך הרבה זמן מעל המים. אני לא יודע כמה מסעדנים ושפים באמת יחזיקו מעמד ביום אחרי שהקורונה תגמר".

​

בן אדרת מסתובב בין השולחות עליהם ערימת כיסאות , "תראה הכל אבק ...", הוא מצביע.

כשהוא נשאל איך אתה שורד? "כמו שאמרת שורד...", הוא עונה בעצב. "אנחנו חיים על  הרזרבות שמנו לפנסיה לעת זקנה או לעת צרה, מצטמצמים ,אין ברירה.  אבל אם זה ימשך יותר מידי יהיו אנשים שישברו , אתמול למשל הראו בתקשורת בעלי עסקים שורפים צמיגים, זורקים סחורה של נעלים ובגדים, אין להם אוכל להביא אוכל הביתה לילדים, זה צובט בלב". 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

בן אדרת  מציין כי הממשלה, יכלה לנהוג אחרת. "היא מונעת משיקולים פוליטיים ולא לפי שיקולים מקצועיים. מישהו צריך להתעורר שמה למעלה ולעשות באמת את השיקולים הנכונים לכלכלה הישראלית ולא שיקולים שקושרים למפלגה זו או אחרת. אם הייתי ראש הממשלה היום הייתי מוציא קודם כל את כל 120 חברי כנסת לחל"ת , שישבו בבית ולוקח אנשי מקצוע מתחום הרפואה, והכלכלה  שהם ינהלו את המדינה בתקופת משבר ויעשו את ההחלטות הנכונות והמקצועיות.

אני פותח את הטלוויזיה ורואה אלה המפגינים במוצאי שבת, אחרים עורכים חתונות, או לומדים ומצפצפים על ההנחיות ועל האכיפה ונהיה תוהו ובוהו וככה יוצרים אנרכיה. אם היו שמביאים גורמים חיצוניים אנשי מקצוע שיחליטו החלטות בלי אינטרסים פוליטיים הדברים היו נראים אחרת".

 

יש לך מסר ללקוחות ולישראלים?

"אני מקווה שאיך שיפתחו את המסעדות, אנשים יצאו ויבואו למסעדות. אנחנו רוצים להאכיל אנשים ולשמח אנשים, ואני מבקש מהאנשים זה שישמרו ישימו מסכות, ישמרו על מרחק ככה אולי נצליח באמת למגר מהר את המגפה, ושנתראה במסעדה".

​

​

​

​