"החיסונים בטוחים אבל אנחנו עם לא ממושמע"
ד"ר עידן פרלוק וד"ר אור טל אפרת מדברים על הקורונה, החיסונים והתנהלות הישראלים בתקופת הקורונה
מאת: שחר אברהמי
וירוס הקורונה התפרץ לחיינו בפברואר 2020, ומאז החיים שלנו נראים אחרת לחלוטין. כולנו מסתובבים עם מסכות, צריכים לשמור על ריחוק חברתי ולהימנע מהתקהלויות.
במהלך השנה התבשרנו כי נמצא חיסון נגד הנגיף ומדינת ישראל החלה בחודש דצמבר 2020 לחסן את האוכלוסייה. תחילה חוסנו הצוותים הרפואיים, הקשישים והאוכלוסייה בסיכון. בהמשך מבצע התרחב לכלל האוכלוסייה כולל בני נוער מגיל 16 ומעלה. על פי נתוני משרד הבריאות נכון לתאריך 12.3.2021, בישראל נפטרו 5,975 איש. התחסנו במנה הראשונה 5,110,698 ו-4,068,374 התחסנו במנה שנייה ומקדם הדבקה נמצא במגמת ירידה.
במשך כל תקופת הקורונה הצוותים הרופאים עבדו סביב לשעון, כדי לסייע ולהציל חיים, כשעוד לפני הגעת החיסונים, הם לא רק עבדו שעות ארוכות, אלא גם התמודדו עם חשש להדבק ולהדביק את הסביבה הקרובה.
ראיינו את ד"ר עידן פרלוק, רופא תעסוקתי בקופת חולים מכבי ואת ד"ר אור טל אפרת, רופאת נוירוכירורגית בשח"ל, שמספרים על ההתמודדות שלהם בעבודתם כרופאים בצל מגפת הקורונה.
על הסיכון והחשש אומרת דר' אפרת, "צוות רפואי תמיד חשוף יותר בעבודתו למחלות מדבקות, ולכן גם בלי קורונה, צריך להקפיד מאוד על נהלי בטיחות, החששות הם נורמליים ולגיטימיים". דר' פרלוק מוסיף, כי "החשש וההיסטריה בתחילת התפרצות המחלה נבעה בגלל שעמדנו מול מחלה חדשה שלא יודעים את ההשלכות הבריאותיות שלה.
כרופאים, איך התמודדתם עם חולים שטיפלתם בהם ומצבם הדרדר לקשה?
דר' עידן פרלוק: "הייתה לי חולה בת 30 שמצבה הידרדר מהר. לא היה לה גורמי סיכון והייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, כחודש ימים, אני עזבתי את טיפול נמרץ היא עדיין הייתה מאושפזת שם. מצבה לא היה טוב".
ד"ר אור טל אפרת: "מתמודדים כמו כל מחלה אחרת, מנסים לעשות את הטוב ביותר, להיות שם בשביל המטופל ברגעים הקשים ולתת לו אמפתיה, כי זה אחד הדברים הכי חשובים שמטופל רוצה לקבל מהמטפל שלו".
כשהם נשאלים מה דעתם על התנהגות הישראלים בתקופת הקורונה השניים חלוקים. "אנחנו ידועים בתור עם לא ממושמע, שמנסה להימלט ולהתחמק מכל דבר ועד היום ההתנהגות הזאת, לא השתנתה ובגלל זה לדעתי זאת אחת הסיבות שאנחנו נכנסנו לסגר שלישי", אומר דר' פרלוק.
ד"ר אור טל אפרת חולקת עליו ואומרת: "הציבור הישראלי הוא סה"כ ממושמע.. הקושי היה בעיקר בהתחלה כי היה סוג של הלם ראשוני, כמו כן, היו החלטות שגרמו לציבור להטיל ספק בדרך הניהול של המשבר וזה לדעתי מה ששבר מנטלית הרבה אנשים, ולכן פחות ופחות התגייסו למאמץ ופחות הקפידו על ההנחיות".
על פי סקר שערכנו עולה כי 76% מבני הנוער חוששים להידבק בקורונה אבל למרות זאת רובם לא מקפידים על ההנחיות, מה דעתכם בנושא?
ד"ר עידן פרלוק: "אני חושב שלמזלנו בני הנוער שנדבקים מפתחים את זה מאוד קל הבעיה היא לא שהם נדבקים וחולים, הבעיה היא שהם מדביקים את ההורים שלהם והסבים והסבתות. מצד שני אני לא יודע אם אפשר להאשים אותם כי בסופו של דבר הם ילדים".
ד"ר אור טל אפרת: "כשאתה צעיר לרוב אתה חושב פחות לטווח ארוך ויש בך פחות חששות ופחדים וזה דבר נורמלי לכן קשה לגייס מאמץ לשמור על ההנחיות".
לאחרונה אנחנו שומעים על לא מעט אנשים שלא מעוניינים להתחסן אפילו צוותים רפואיים, בטענה כי אולי יופיעו בעתיד תופעות לוואי
שעדיין אין מידע עליהם , יש הצדקה לחששות שלהם?
דר' עידן פרלוק: "יש כל מיני תופעות לוואי, אבל התופעות לוואי הם כמו חיסון של שפעת נכון לעכשיו, כמובן שיש המון המון דברים מאוד נדירים שיכולים לקרות, אבל מבחינת תופעות לוואי חמורות לא צריך להיות, החיסון הוא בטוח. לכן אני כן מעודד אנשים ללכת להתחסן גם בשביל הסיכון לעצמם וגם בשביל האוכלוסייה כולה, ככה אולי נוכל סוף סוף לחזור לחיות ללא מסכות וסגרים".
דר' אור טל אפרת מוסיפה, כי החששות של חלק מהציבור הוא לגיטימי, אבל צריך לזכור שפיתוח חיסונים זה תהליך ארוך שעובר הרבה רגולציה ובדיקות. "אפילו שהיה לחץ ציבורי כבד לפיתוח חיסונים במהרה, חברות התרופות לא ויתרו על שום שלב בפיתוח כדי לקצר תהליכים , כמו כן, FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), הוא ארגון בריאות מאוד אחראי ומאוד מקפיד, כך הסיכוי בתופעות לוואי ארוכות טווח הוא קלוש, בטח לעומת המחלה עצמה".
מתי להערכתכם הקורונה תיהיה מאחור ונוכל לחזור לחיי שגרה?
ד"ר עידן פרלוק:"אני חושב שבמקרה הטוב זה יקח בין חצי שנה לעוד שנה, נכון לעכשיו קצב החיסונים מאוד מאוד גדול ככה שזה צפי לעתיד טוב במהרה".
"ד"ר אור טל אפרת: "נקווה שתוך מספר חודשים נחזור לחיים שלפני הקורונה".
באדיבות: עידן פרלוק
באדיבות: אור טל אפרת